Vayedaber

Simple Havroutah

Zva'him

Daf 85b

וַאֲנַן נֵיקוּ נֶעְבֵּיד לְהוּ לְכֹהֲנִים מִילְּתָא דְּאָתוּ בַּהּ לִידֵי תַקָּלָה אֲפִילּוּ הָכִי עֲדִיפָא שֶׁלֹּא יְהוּ קָדְשֵׁי שָׁמַיִם מוּטָלִים כִּנְבֵילָה

Traduction

The Gemara asks: And shall we stand and do something for the priests through which they shall come to encounter a stumbling block? Were these innards to remain unwashed, no priest would mistakenly sacrifice them upon the altar. The Gemara answers: Even so, rinsing disqualified innards is preferable, so that the sanctified offerings of Heaven shall not be lying as a carcass.

Rachi non traduit

ואנן ניקו כו'. לשון קושיא הוא:

לידי תקלה. להעלות פסולין שירדו:

מוטלים כנבלה. הקרבים בפרש שלהן:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן יֵרְדוּ אוֹ לֹא יֵרְדוּ

Traduction

With regard to the matter discussed by Ulla (85a), Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan raises a dilemma: In the case of sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that one offered up before the sprinkling of their blood, which is the act which sanctifies such portions for the altar, shall they descend or shall they not descend?

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי וְתִיבְּעֵי לָךְ מְעִילָה אֲמַר לֵיהּ מְעִילָה לָא קָמִיבַּעְיָא לִי דִּזְרִיקָה הוּא דְּקָבְעָה לְהוּ בִּמְעִילָה כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ יְרִידָה וּפָשֵׁיט לֹא יֵרְדוּ וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה

Traduction

Rabbi Ami said to Rabbi Yoḥanan: Instead of raising the dilemma of whether or not such portions shall descend, you should raise the dilemma of whether their ascension upon the altar sanctifies them with regard to the halakhot of misuse of consecrated property. Rabbi Yoḥanan said to him: With regard to the misuse of consecrated property I do not raise the dilemma, as certainly the rite of sprinkling and not their ascension to the altar determines their status with regard to the misuse of consecrated property. When Rabbi Yoḥanan raised the dilemma it was with regard to their descent from the altar. And Rabbi Yoḥanan resolved his dilemma and ruled: If they ascended they shall not descend, and they are not subject to the prohibition of misuse of consecrated property.

Rachi non traduit

ותיבעי לך מעילה. אי מהני להו לאיקבעינהו במעילה:

לא ירדו. דנעשו לחמו של מזבח ומיהו מעילה לית בהו דלא הובררו לחלק ראוי לגבוה:

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה אוֹ לָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי וְתִיבְּעֵי לָךְ יְרִידָה אֲמַר לֵיהּ יְרִידָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי דְּנַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי מְעִילָה וּפָשֵׁיט הָכִי לֹא יֵרְדוּ וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak teaches the discussion in this manner: Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan raises a dilemma: In the case of sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that one offered up on the altar before the sprinkling of their blood, are they subject to the halakhot of misuse or not? Rabbi Ami said to him: And you should raise the dilemma with regard to their descent from upon the altar. Rabbi Yoḥanan said to him: With regard to their descent I do not raise the dilemma, because after these sacrificial portions ascend the altar they become the bread of the altar and shall not descend. When I raise the dilemma it is with regard to the misuse of consecrated property. And Rabbi Yoḥanan resolved his dilemma in this manner: They shall not descend, and they are not subject to the prohibition of misuse of consecrated property.

וְאֵלּוּ לֹא הָיָה פְּסוּלָן [וְכוּ']

Traduction

§ The mishna teaches: And these are the offerings whose disqualification did not occur in sanctity: An animal that copulated with a person, or an animal that was the object of bestiality…or blemished animals. Such offerings shall descend from the altar if they ascended. Rabbi Akiva deems blemished animals fit in the sense that if they ascended upon the altar they shall not descend.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן הוֹאִיל וּכְשֵׁרִים בָּעוֹפוֹת וְהוּא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בְּעוֹלַת נְקֵבָה דִּכְשֶׁקָּדַם מוּמָהּ לְהֶקְדֵּשָׁהּ דָּמְיָא

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Akiva deemed fit only those animals with small blemishes, such as on the cornea of the eye, as such blemishes are fit with regard to bird offerings ab initio. And this is the halakha only when their consecration preceded their blemish, since such an animal was fit for the altar at the time of its consecration. But if their blemish preceded their consecration, they shall descend, as they were never fit for the altar. And Rabbi Akiva concedes with regard to a female burnt offering that it shall descend from the altar. Since only a male animal may be used for a burnt offering, it is like a case where the animal’s blemish preceded its consecration.

Rachi non traduit

הואיל וכשרין בעופות. דכתיב (ויקרא כ''ב:י''ט) תמים זכר בבקר בכשבים תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות ומיהו מחוסר אבר לא משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א':ח') וכן מום מגונה:

דוקין. טיל''א לשון הנוטה כדוק שמים (ישעיהו מ':כ''ב) והוא לשון דק או תבלול בעינו (ויקרא כ''א:כ'):

והוא שקדם הקדשן את מומן. שחלה עליהן קדושת מזבח [קודם] אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מימיהן ואין המזבח מקדשן:

ומודה רבי עקיבא בעולת נקבה. שעלתה למזבח תרד ואע''פ שכשרה בעופות דכמאן דקדם מומה להקדשה דמיא דאין לך מום גדול מזה:

Tossefoth non traduit

והוא שקדם הקדשן את מומן. שחלה עליהן קדושת מזבח אבל קדם מומן להקדשן לא היו קדשי מזבח מעולם ואפילו בדוקין שבעין אין המזבח מקדשן ותימה דבפ' ב' דבכורות (דף טז.) אמרינן והשוחטן בחוץ פטור רב הונא מתני חייב ומוקי לה בדוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו ולכאורה לא קאי אמתניתין דהתם אלא אברייתא דתניא כוותיה דרב ששת שפירש כללו של דבר לאתויי לשוחט בחוץ דפטור ומיירי דקדם מומן להקדשן ועלה קאמר דרב הונא מתני חייב והשתא אמאי מתני חייב הא אמרינן הכא אפילו בדוקין שבעין ירדו כיון דקדם מומן להקדשן ובלאו הכי קשה דהא בכלל קתני הרי הן כחולין והיכי מתני חייב ובקונטרס הגיה שם בסיפא דברייתא דקדם הקדשן למומן והשוחט בחוץ פטור ועלה קאי רב הונא ומתני חייב וכן נראה דמייתי בתריה בין לפני פדיון בין לאחר פדיון עושין תמורה דהיינו סיפא דברייתא:

בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה יֵשׁ נִרְבָּע בָּעוֹפוֹת אוֹ אֵין נִרְבָּע בָּעוֹפוֹת מִי אָמַר מִן הַבְּהֵמָה לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע

Traduction

The Gemara presents a discussion in which the opinion of Rabbi Akiva is cited: Rabbi Yirmeya raises the dilemma: Is the disqualification of an animal that was the object of bestiality applicable with regard to birds, or is there no disqualification of an animal that was the object of bestiality with regard to birds? Did the verse say: ''When any man of you brings an offering to the Lord, you shall bring your offering of the animals'' (Leviticus 1:2), where the term ''of'' serves to exclude from being brought as offerings both an animal that copulated with a person and an animal that was the object of bestiality, in order to equate the two?

Tossefoth non traduit

יש נרבע בעופות או אין נרבע בעופות. הא דדרשינן בסוף פרק קמא דחולין (דף כג.) מן התורין למעוטי נרבע היינו כמסקנא דשמעתין אבל אם תמצא לומר דאין נרבע בעופות לא תוקמיה אלא למעוטי מוקצה:

כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּרוֹבֵעַ אִיתֵיהּ בְּנִרְבָּע כֹּל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בְּרוֹבֵעַ לֵיתֵיהּ בְּנִרְבָּע אוֹ דִלְמָא הֲרֵי נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה

Traduction

If so, then derive from it that anywhere that there is a disqualification of an animal that copulated with a person there is a disqualification of an animal that was the object of bestiality, and anywhere that there is no disqualification of an animal that copulated with a person there is no disqualification of an animal that was the object of bestiality. Consequently, since birds cannot be the active party in an act of bestiality, the disqualification of an animal that was the object of bestiality is also inapplicable to birds. Or perhaps the disqualification of an animal that was the object of bestiality does apply with regard to birds, as nevertheless a sin was committed with it?

אָמַר רַבָּה תָּא שְׁמַע רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין וְאִם אִיתָא נַכְשֵׁיר נָמֵי בְּנִרְבָּע הוֹאִיל וְכָשֵׁר בָּעוֹפוֹת שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Rabba said: Come and hear a proof from the mishna: Rabbi Akiva deems blemished animals fit when the blemish is on the cornea, since such blemishes are fit with regard to bird offerings ab initio. And if it is so that a bird that was the object of bestiality is fit as an offering, then let us also deem fit an animal that was the object of bestiality, since such an offering is fit with regard to birds. From the fact that such animals are not deemed fit, conclude from the mishna that the disqualification of an animal that was the object of bestiality applies to birds as well.

Rachi non traduit

ואם איתא. דעוף שנרבע כשר ליכשר לרבי עקיבא נמי בבהמה נרבעת אם עלתה לא תרד הואיל וכשר בעופות לכתחילה:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא הַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְאֶתְנַן וּמְחִיר וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּלָּן מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: We learn in the baraita as well: A bird that was the object of bestiality, or that was set aside for idol worship, or that was worshipped as a deity, or that was given as payment to a prostitute or as the price of a dog, or that was a tumtum or a hermaphrodite, in all of those cases, if its nape was pinched, it renders the garments of one who swallows an olive-bulk from the carcass ritually impure when it is in the throat, as is the halakha with regard to all unslaughtered carcasses of birds. Since the baraita lists a bird that was the object of bestiality among those disqualified offerings, conclude from the baraita that such a bird is in fact disqualified.

Rachi non traduit

ה''ג אף אנן נמי תנינא הנרבע והמוקצה. ולא גרסינן הרובע דהא בעוף קאי ואין רובע בעוף וקתני דיש נרבע:

וטומטום ואנדרוגינוס. ואע''פ שלא נאמר תמות וזכרות בעופות קסבר בריה בפני עצמה היא ואינו ספק זכר ספק נקבה ורבי אליעזר פליג עליה בבכורות (דף מב.) דקתני סיפא רבי אליעזר אומר כל מקום שנאמר זכר ונקבה אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם ועוף הואיל ולא נאמר בו זכר ונקבה אי אתה יכול להוציא מביניהן טומטום ואנדרוגינוס:

רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ' מַאי קָא מַשְׁמַע לַן אִיבָּעֵית אֵימָא מַעֲשֶׂה קָא מַשְׁמַע לַן וְאִיבָּעֵית אֵימָא מַאי דּוֹחֶה כִּלְאַחַר יָד

Traduction

§ The mishna teaches: Rabbi Ḥanina, the deputy High Priest, says: My father would reject blemished animals from upon the altar. The Gemara asks: What is Rabbi Ḥanina teaching us? The first tanna already stated that blemished animals shall descend. The Gemara answers: If you wish, say that Rabbi Ḥanina teaches us an incident, to express that this halakha was not only stated theoretically but applied practically as well. And if you wish, say instead: What is the meaning of the term: Would reject? It means that he would remove blemished animals from the altar in a backhanded manner, i.e., privately rather than publicly, so as not to disgrace the honor of the altar.

Rachi non traduit

מאי קמ''ל. תנא קמא נמי ירדו קאמר:

כלאחר יד. ואין מורידן דרך בזיון בפרהסיא:

כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלָה כּוּ' אָמַר עוּלָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר יַעֲלוּ

Traduction

§ The mishna teaches with regard to those disqualified offerings that shall not descend from the altar if they ascended it: Just as if it ascended it does not descend, so too, if it descended it does not then ascend. Ulla says: The Sages taught this halakha only in a case where the fire has not yet taken hold of these offerings. But if the fire has taken hold of these offerings, then even if they descended from the altar they shall ascend.

Rachi non traduit

משלה בהן האור. כל דהו יעלו דנעשו לחמו של אש:

רַב מָרִי מַתְנֵי אַרֵישָׁא רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא מַתְנֵי אַסֵּיפָא הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם בִּזְמַן שֶׁמְּחוּבָּרִין יַעֲלוּ פֵּרְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ אָמַר עוּלָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר יַעֲלוּ

Traduction

Rav Mari teaches that the statement of Ulla is referring to the first clause, i.e., to this mishna. Rav Ḥanina of Sura teaches that Ulla is referring to the latter clause, i.e., to the next mishna, which states: The bones, and the tendons, and the horns, and the hooves of a burnt offering; when they are attached to the flesh of the offering they shall ascend upon the altar and be sacrificed with the offering. If they separated from the flesh of the offering they shall not ascend. With regard to this Ulla says: The Sages taught that if they separated from the flesh they shall not ascend only in a case where the fire has not yet taken hold of them. But if the fire has taken hold of them, then even if they separated from the flesh of the offering they shall ascend.

Rachi non traduit

ארישא. מתני לה להא דעולא ארישא כדאמרן אפסולין שעלו וירדו דקתני מתניתין לא יעלו:

מַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא כָּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא וּמַאן דְּמַתְנֵי אַרֵישָׁא אֲבָל אַסֵּיפָא לָאו בְּנֵי הַקְטָרָה נִינְהוּ

Traduction

The Gemara elaborates: According to the one who teaches Ulla’s statement, i.e., if the fire has taken hold of them they still ascend the altar, as referring to the latter clause, which discusses items that are not burned on the altar, all the more so will Ulla’s statement apply to the first clause, which discusses items that are burned on the altar but were disqualified. And according to the one who teaches Ulla’s statement as referring to the first clause, it applies only to those items that were to be burned on the altar but were disqualified. But with regard to the latter clause it does not apply, since the bones, tendons, and other items mentioned there are not subject to burning at all.

Rachi non traduit

כ''ש ארישא. דדם עולה או אימורים בני הקטרה נינהו אם לא נפסלו והני כיון דמשלה בהן האור קדשינהו כמה שהן פסולין:

אבל עצמות וגידים לאו בני הקטרה נינהו. דאמרינן לקמן (שם) מועשית עולותיך הבשר והדם הלכך לא שייכא בהו משלה אור לקדשינהו:

מַתְנִי' וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים וּמוֹתַר הָעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת וְהַקְּטוֹרֶת

Traduction

MISHNA: And these are the items that if they ascended upon the altar they descend, because they are completely unfit for the altar: The meat of offerings of the most sacred order, i.e., a guilt offering and a sin offering, the meat of which is eaten by priests; and the meat of offerings of lesser sanctity, which is eaten by the owners; and the surplus of the omer meal offering brought on the second day of Passover after the handful was removed and burned on the altar; and the two loaves meal offering brought on the festival of Shavuot; and the shewbread; and the remainder of the meal offerings after the handful was removed, which are all eaten by the priests; and the incense that ascended upon the external altar and not the golden altar where it should be burned.

Rachi non traduit

מתני' ואלו אם עלו ירדו. ואף על פי שכשרין דלא שייך בהו מזבח כלל:

והקטורת. שעלתה על מזבח החיצון דהא לאו ראוי הוא:

Tossefoth non traduit

ומותר העומר. אינו בכלל שירי מנחות דחלוק הוא מהן שבא להתיר מן החדש ומן השעורין שתי הלחם באין חמץ ולחם הפנים אין נקטר בהם אלא שני בזיכי לבונה:

הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם בִּזְמַן שֶׁהֵם מְחוּבָּרִים יַעֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל פֵּירְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם

Traduction

With regard to the wool that is on the heads of the sheep brought as burnt offerings, and the hair that is in the beard of goats that were sacrificed, and the bones, and the tendons, and the horns, and the hooves: When they are attached to the flesh of the offering they shall ascend upon the altar and be sacrificed with the offering, as it is stated: ''And the priest shall make the whole smoke on the altar'' (Leviticus 1:9). If they separated from the flesh of the offering they shall not ascend, as it is stated: ''And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood'' (Deuteronomy 12:27), and nothing else.

Rachi non traduit

הצמר שבראשי הכבשים. רישא דבבא אחריתי היא ובהדי עצמות וגידין קתני לה וכמשפטן שבראשי כבשי של עולה שהראש אינו בכלל הפשט וקרב עם עורו כדאמר בשחיטת חולין בפ''ב (כז.) אין לי אלא נתחים שישנן בכלל הפשטה וישנן בכלל הקטרה מנין לרבות את הראש שכבר הותז בשחיטה שאע''פ שאינו בהפשטה ישנו בהקטרה ת''ל כו' ויש צמר בגובה ערפו אצל ראשו:

וכן שער שבזקן תישים. עולה:

פירשו. שחלצו מן הבשר לפני העלאתן לא יעלו והוא הדין נמי דאם עלו ירדו כדאמר לקמן בברייתא (זבחים דף פו.) אליבא דרבי ומוקמינן מתניתין אליביה:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם יָכוֹל אֲפִילּוּ פֵּרְשׁוּ תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: ''And the priest shall make the whole smoke on the altar'' (Leviticus 1:9). The term ''the whole'' serves to include the bones and the tendons and the horns and the hooves among those items that are sacrificed on the altar. One might have thought that even if they separated from the flesh of the burnt offering they are sacrificed upon the altar. Therefore, the verse states: ''And you shall offer your burnt offerings, the flesh and the blood'' (Deuteronomy 12:27), indicating that only those items and anything attached to them are sacrificed upon the altar.

אִי בָּשָׂר וָדָם

Traduction

If one derives the halakha with regard to bones and tendons from the phrase ''the flesh and the blood,''

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source